טליה לנגפור
פיזיותרפיסטית
"שיחררו את התינוק שלי עם אבחנה של ERB’S PALSY".
מה זה אומר?
ERB'S PALSY: כתוצאה ממשיכת הצוואר של היילוד במהלך הלידה, עצבים העוברים מהצוואר לכיוון היד עלולים להיפגע באופן חלקי או מלא. כתוצאה מכך יהיה לתינוק שזה עתה נולד קושי להזיז את היד. ברוב המקרים המצב משתפר לאחר מספר ימים. גם אם המצב אינו משתפר לאחר מספר ימים עדיין אין זה אומר שהפגיעה היא ללא תקנה. 80 אחוז מהילדים מחלימים, ובדרך כלל עד גיל חצי שנה נצפה לראות התאוששות מלאה של היד.
כיצד היד נראית במצב של ERB'S PALSY?
Erb's Palsy זהו שם פרטי מתוך כלל הפגיעות האפשריות במערכת העצבים המובילה מהצוואר ליד, הנקראת ברכיאל פלקסוס (Brachial Plexus) . אם נרצה לדייק, פגיעת ERB'S מסווגת כפגיעה באותו חלק של הברכיאל פלקסוס שמקורו בשורשי העצבים C5-C6 (נקראים כך על שם החוליות מהן יוצאים) היוצאים מחוט השדרה.
קיימות פגיעות אחרות בברכיאל פלקסוס שמאופיינות במגבלות תנועה אחרות, אך הן פחות נפוצות:
Klumpke Palsy - פגיעה בברכיאל פלקסוס שמקורו בחלק התחתון של חוט השדרה, בשורשי העצבים C8-T1.
תיתכן גם פגיעה בכל שורשי העצבים המרכיבים את הברכיאל פלקסוס C5-T1.
ביד של ילד עם פגיעה של ERB'S בדרך כלל נראה תנועה בשורש כף היד והאצבעות. כאשר מתחיל תהליך התאוששות של העצבים אנו מצפים לראות שיפור הדרגתי בתנועה של יישור מרפק, תנועה של כיפוף מרפק, ולקראת סוף ההתאוששות תנועה בשרירי הכתף.
ביד של ילד עם פגיעה של Klumpke בדרך כלל תהיה תנועה מועטה מאוד בשורש כף יד ואצבעות, כף היד תהיה בסיבוב כלפי מעלה ותנועתיות הכתף תהיה טובה יותר מאשר אצל ילד עם Erb's.
אילו קשיים עלולים להיות לילד שלי בעקבות פגיעה מהסוג הזה?
מכיוון שמדובר בפגיעה במערכת העצבים שמובילה ליד, עיקר הקושי בתנועה של הרמת הכתף או הרחקת הכתף מהגוף, וכמו כן סיבוב חיצוני של הכתף. לעיתים גם יהיה קושי להניע את המרפק. קושי בתנועות אלו יכול להוביל לקשיים בהלבשה, הבאת היד לפנים, לפה או לראש, וכמו כן קושי במחיאת כפיים.
במקרים חמורים יותר, ייתכן וכתוצאה מהפגיעה בברכיאל פלקסוס תהיה גם פגיעה בעצב שאחראי על הרחבת האישון והרמת העפעף - תופעה זו נקראת תסמונת הורנר. תסמונת זו נפוצה יותר כאשר יש פגיעה מסוג Klumpke.
פגיעה אפשרית נוספת בגלל הפגיעה במערכת העצבים הצווארית היא בתפקוד הסרעפת. ניתן לבצע בדיקת אולטראסאונד לסרעפת בכדי לשלול פגיעה.
מה אפשר לעשות?
לשמור על אופטימיות. להיות אופטימיים ולקוות שאתם נמצאים בצד הטוב של הסטטיסטיקה. לזכור שברוב המקרים (כ-80% מהילדים שנפגעים) הגפה העליונה מתאוששת במלואה.
מעקב. בזמן ההמתנה עד שהעצבים יתאוששו – יש חשיבות עליונה להיות במעקב של אורתופד/ית ילדים ופיזיותרפיסטית התפתחותית (מלווה התפתחותית אינה פיזיותרפיסטית!). הפיזיותרפיסטית תדריך אתכם כהורים כיצד לשמור על טווח התנועה של מפרק הכתף, וכאשר התרחיש החיובי יתממש והעצבים יתאוששו - ילדכם יהיה מסוגל להגיע למלוא טווח התנועה. עד שהעצבים יתאוששו, יש חשיבות עליונה לשמירת טווח התנועה בכתף ואורך השרירים. דוגמאות לתרגילים מתאימים לשמירה על טווחי תנועה ניתן למצוא כאן: https://www.youtube.com/watch?v=U4aOr1CXAGQ
אני ממליצה על קבלת הדרכה ראשונית לפני גיל שבועיים. במידה ולא הופניתם לפיזיותרפיה - פנו בעצמכם.
שתי מתיחות בסיסיות לשמירת טווח התנועה של ילדכם:
מתיחה לשריר המיישר לאחור של הכתף על ידי הבאת הכתף קדימה תוך כדי ייצוב שכמה.
להחזיק כ-2 דקות ברצף .
מתיחה לשריר המסובב הפנימי של הכתף על ידי סיבוב חיצוני של הכתף (נוח יותר לסובב על ידי החזקה באמה)
להחזיק כ-2 דקות ברצף תוך כדי ייצוב שכמה.
שימוש בסד. קיים סד בשם SUP-ER אשר ניתן להכין בהתאמה אישית לתינוק על ידי מרפאה בעיסוק במידה ואורתופד/ית הילדים שלכם רואה בכך צורך. מטרתו של הסד היא לשמור על הכתף במנח שבו היא אמורה להיות, כדי שיתפתח סביבה מפרק תקין. כמו כן הסד מסייע בשמירה על טווחי התנועה. יש לציין שהסד המדובר הינו המצאה יחסית חדשה של מרפאה בעיסוק מקנדה בשם קים דורלשר Kim Durlacher . יעילותו מוכחת מחקרית באופן חלקי.
מאחר שמדובר בסד שהחלו להשתמש בו בארה"ב, קנדה וישראל רק לאחרונה, רופאים ופיזיותרפיסטים רבים אינם מכירים אותו. ניתן להעלות את האפשרות בפניהם.
הכרת היד לתינוק
התינוק, שאינו יכול להביא את היד לקדמת הגוף, אינו "מגלה" את היד שלו מכיוון שאינו רואה אותה ופחות מרגיש אותה. בכל מצבי הטיפול בתינוק יש לדאוג שהיד תהיה במסגרת הגוף. ניתן ורצוי להביא את היד לכיוון הפה של התינוק והפנים שלו כדי שירגיש אותה. בזמן האכלה לדאוג שהיד תהיה קרובה לאמצע הגוף ולא שמוטה הצידה.
לא להימנע מהשכבה על הבטן. ייתכן שיהיה קושי מסוים בשל חולשת חגורת הכתפיים, אבל פיזיותרפיסטית התפתחותית יכולה להדריך אתכם כיצד להשכיב את התינוק על הבטן ולתת תמיכה לפי הצורך.
ומה אם זה לא עובר תוך חצי שנה?
מומלץ להיוועץ ברופא שעוקב אחריכם לגבי אפשרות של שחזור עצבי. אם נשארת מגבלה בתנועה וההורים מעוניינים בשחזור עצבי, מומלץ לבצע את הניתוח לפני גיל שנה.
האם אחרי שחזור עצבי היד תהיה כמו היד השנייה?
כל מקרה לגופו, אבל בדרך כלל... לא. גם בתוצאה טובה יהיה הבדל קל בין הידיים.
מה קורה אם הילד עבר את הגיל המומלץ לביצוע של שחזור עצבי?
ניתן לשקול בהתייעצות עם האורתופד/ית שלכם אפשרות של העברת גידים בגיל מאוחר יותר.
